דברי הימים א, פרק ט׳, פסוק כ״ב

עוד בטרם הוקם בית המקדש, תוכננה מערכת השמירה שלו כך שהמספר הכולל של הַבְּרוּרִים, הם הלוויים הנבחרים שמונו לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים כדי לשמור על פתחי הבית, עמד על מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר. לוויים אלו לא שמרו כולם יחד אלא התחלקו למשמרות שבועיות, ונאמר עליהם כי הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם, שכן הם התגוררו בכפרים סביב ירושלים ונרשמו בספרי יוחסין מסודרים לפי עיר מגוריהם ומשמרתם. את סדרי העבודה הללו יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, הוא הנביא שרואה במראה הנבואה, אשר תכננו יחד את המערך עוד כשדוד נמלט מפני שאול המלך. תקנה זו נקבעה בֶּאֱמוּנָתָם, כלומר כיסוד קבוע ויציב לדורות, ויש המפרשים שהיא נוסדה בזכות נאמנותם לה' או כהוראה ללוויים לבצע את תפקידם בנאמנות.