יצא לכם פעם לארגן תורנויות בכיתה או לחלק תפקידים למשחק גדול שמשתתפים בו המון ילדים? זה בדיוק מה שקרה כאן, אבל בקנה מידה הרבה יותר גדול. הרבה לפני שבית המקדש נבנה, דוד המלך ושמואל הנביא ישבו יחד ותכננו בקפידה את כל התפקידים של הלוויים. את התוכנית הזו יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, שנקרא כך כי הוא נביא שרואה מראות נבואה.
הם בחרו את הלוויים המתאימים ביותר לתפקיד. הלוויים הנבחרים האלה נקראים הַבְּרוּרִים. התפקיד שלהם היה להיות לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים, כלומר שומרים שעומדים בפתחים של בית המקדש ומשגיחים עליהם. המספר הכולל של השומרים האלו היה מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר. כמובן שהם לא שמרו כולם באותו הזמן, אלא התחלקו למשמרות מסודרות שהתחלפו כל שבוע.
כדי שיהיה לשומרים קל ומהיר להגיע למשמרת שלהם במקדש, הם גרו בכפרים קרובים סביב ירושלים. על זה נאמר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם, כי לכל משפחה היה רישום מסודר שחיבר אותה לעיר המגורים שלה ולמשמרת שלה. דוד ושמואל קבעו את הסדר המאורגן הזה בֶּאֱמוּנָתָם, כלומר כחוק קבוע, יציב וחזק שיישאר לתמיד לדורות הבאים.