אחריות רבה הוטלה על הלויים בניהול סדרי העבודה, ומתתיה זכה לתפקיד מרכזי הדורש דייקנות ומהימנות. הפרשנים מסכימים כי המונח הַחֲבִתִּים או מַעֲשֵׂה הַחֲבִתִּים מתייחס לקרבנות מנחה שהוכנו בכלי הנקרא מחבת. מנחה זו היא למעשה מנחתו האישית של הכהן הגדול, הידועה גם כ"מנחת חביתין", שהייתה נעשית בשמן ומוקרבת מדי יום [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. מנחה זו הייתה מורכבת מעשירית האיפה, והיא חולקה לשניים: מחציתה הוקרבה בבוקר ומחציתה בערב [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
התפקיד של מתתיה מתואר במילה בֶּאֱמוּנָה, המעידה על מינוי קבוע, חזק ואמין. בשל מורכבות ההכנה של מנחה זו, שהייתה צריכה להיעשות מדי יום עוד בטרם האיר השחר, נדרש אדם מיוחד שיהיה ממונה עליה. תפקידו של מתתיה היה להשגיח על תהליך ההכנה, להזכיר ולזרז את העוסקים במלאכה, ולהבטיח שהקרבן יוקרב בדיוק בזמנו הראוי [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].