תיאור שושלתו של מקלות שופך אור על פריסת ההתיישבות של משפחתו. שִׁמְאָם המוזכר כאן הוא אותו אדם שנקרא ברשימת היוחסין הקודמת בשם "שמאה" [מנחת שי, ביאור שטיינזלץ]. המילים וְאַף־הֵם באות ללמד כי אף על פי שעיקר מושבה של משפחה זו היה בעיר גבעון, הם התגוררו לעיתים גם בירושלים [מצודת דוד], לאחר שהצטרפו אליה בשלב מאוחר יותר [ביאור שטיינזלץ].
הביטוי נֶגֶד אֲחֵיהֶם מציין שהם התגוררו בסמוך ומול קרובי משפחתם. החזרה בסוף הפסוק על המילים עִם־אֲחֵיהֶם משמשת ככפל עניין שנועד להדגיש ולהבהיר את הדברים. המילה "עם" משמשת כאן במשמעות זהה ל"נגד", ומלמדת על הקרבה הפיזית ועל מעמדם השווה לשאר אחיהם תושבי ירושלים [מצודת דוד].