תארו לעצמכם איזה כיף זה לגור ממש באותה השכונה עם בני הדודים וקרובי המשפחה שלכם. כאן אנחנו לומדים על משפחה שעשתה בדיוק את זה. מסופר לנו על אדם בשם מקלות שהיה לו בן שנקרא שִׁמְאָם, שהוא בעצם אותו אדם שהוזכר קודם לכן בשם שמאָה. בדרך כלל, המשפחה הזו גרה בעיר אחרת שנקראת גבעון, אבל המילים וְאַף־הֵם מספרות לנו שבשלב מסוים הם הצטרפו לשאר המשפחה ועברו לגור לעיתים גם בירושלים. כשהם הגיעו לירושלים, הם לא גרו רחוק. המילים נֶגֶד אֲחֵיהֶם מסבירות שהם בחרו לגור ממש בסמוך ומול קרובי המשפחה שלהם. כדי להדגיש עד כמה הם היו קרובים, הכתוב חוזר שוב על הרעיון ומוסיף שהם גרו עִם־אֲחֵיהֶם. החזרה הזו באה ללמד אותנו לא רק על הקרבה של הבתים שלהם אחד לשני, אלא גם שברגע שהם עברו לירושלים, הם נחשבו שווים לגמרי במעמדם לכל שאר אחיהם שכבר גרו בעיר.
דברי הימים א, פרק ט׳, פסוק ל״ח
וּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת־שִׁמְאָ֑ם וְאַף־הֵ֗ם נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלַ֖͏ִם עִם־אֲחֵיהֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.