השמות המופיעים כאן שונים מהכינויים הרגילים והמוכרים ממקומות אחרים בתנ"ך. הפרשנים מסכימים כי מְרִיב בָּעַל, שהוא בֶן־יְהוֹנָתָן, הוא למעשה הדמות המוכרת בשם מפיבושת.
הסיבה לחילופי השמות נובעת מהיחס ההיסטורי לעבודה זרה [רש"י]. משעה שישראל החלו לעבוד את האליל בעל, הפך השם "בעל" למילה נרדפת ל"בושת" ולחרפה. משום כך, שמות אישיים המכילים את המרכיב "בעל" הוחלפו לעיתים במקרא למרכיב "בושת". תופעה זהה ניתן לראות אצל גדעון השופט, שנקרא "ירובעל" על שום שסירב ונאבק בבעל, אך בספר שמואל הוא מכונה "ירובשת", שכן מדובר באותו עקרון ולמעשה המילים בעל ובושת מתפקדות כאן כדבר אחד.
בחלקו השני של הפסוק מצוין כי וּמְרִי־בַעַל הוֹלִיד אֶת־מִיכָה, כלומר מפיבושת, תחת כינויו זה, הוליד בן בשם מיכה.