תפקידם של הלויים השומרים במקדש דרש מהם נוכחות מתמדת ומוכנות יומיומית לפעולה. הכתוב מציין כי וּסְבִיבוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים יָלִינוּ, כלומר השומרים היו ישנים סביב המקדש כדי להימצא בקרבת מקום בשעת משמרתם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לינה זו נועדה לצורך שמירה שהתקיימה בייחוד בשעות הלילה [מלבי"ם]. הסיבה לכך היא כִּי עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת, חובה שהוטלה עליהם לשמור על הבית, כפי שמוזכר כבר בציוויי התורה בספר במדבר [רלב"ג].
בנוסף לתפקיד השמירה הלילי, הופקדו הלויים גם על פתיחת שערי המקדש. המילים וְהֵם עַל הַמַּפְתֵּחַ מלמדות שהם היו האחראים על מפתחות העזרה ועל פתיחת השערים [רש"י, מצודת דוד]. פעולה זו התבצעה וְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר, שכן דלתות המקדש היו ננעלות בלילה, וחובתם הייתה לפתוח אותן מחדש בכל בוקר [ביאור שטיינזלץ]. האות וי"ו במילה וְלַבֹּקֶר משמשת כאות חיבור והסבר, המקשרת בין האחריות על המפתח לבין הפעולה הקבועה של פתיחת השערים מדי בוקר [רד"ק].