הפסוק מונה את צאצאי זרח בן יהודה [ביאור שטיינזלץ]. השם יְעוּאֵל נכתב עם האות וי"ו (בשורוק), ונקרא בדיוק כפי שהוא נכתב, ללא הבדל בין מסורת הכתיב למסורת הקריא [מנחת שי].
לגבי המילה וַאֲחֵיהֶם, יש המפרשים כי הכוונה היא לשאר בני שבט יהודה [ביאור שטיינזלץ], ויש הממקדים זאת באחיהם של יעואל ועשיה, שהוזכר בפסוק הקודם [מצודת דוד]. המספר שֵׁשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים אינו מתייחס רק לבני זרח, אלא מציג סכום כולל המצרף יחד את בני שלה (מהפסוק הקודם) ואת בני זרח [מצודת דוד].
הפרשנים מציינים כי אזכורם של בני זרח כאן הוא ייחודי, וקבוצה זו אינה נזכרת כלל ברשימה המקבילה בספר נחמיה [רלב"ג, מלבי"ם]. בספר נחמיה בחרו לציין רק את מספרם של בני פרץ [מצודת דוד, מלבי"ם].