שמואל א, פרק כ״ז, פסוק י׳

במפגש בין השניים, אכיש מלך גת מתעניין היכן או על מי אַל־פְּשַׁטְתֶּם, כלומר לאן התפזרו חייליו כדי להילחם ולבוז שלל, או לחלופין שואל בתמיהה האם לא יצאו כלל למלחמה. דוד משיב בתשובה מחושבת ומונה אזורים דרומיים באזור נֶגֶב, ובהם נחלת שבט יְהוּדָה, משפחת הַיְּרַחְמְאֵלִי השייכת לשבט זה, והַקֵּינִי שהם צאצאי יתרו שנספחו לישראל. מטרתו של דוד הייתה להטעות את אכיש ולגרום לו לחשוב שהוא נלחם בעמו ובבעלי בריתם, וכך לרכוש את אמונו המלא. כדי למנוע את חשיפת האמת שפשט למעשה על אויבי פלשתים, דוד לא השאיר איש בחיים שיוכל להכחיש את דבריו, ואף ניצל בהשגחה עליונה את לשון השאלה כדי לענות מבלי לשקר, שכן כוונתו הנסתרת הייתה שבאזורים אלו הוא דווקא לא פשט.