תארו לעצמכם שאתם נמצאים בארץ זרה, צריכים להגן על עצמכם, וחייבים לענות בחכמה לשאלות של המלך המקומי. מה הייתם אומרים לו כדי שיסמוך עליכם לגמרי? זה בדיוק המצב של דוד כשהוא פוגש את אכיש, מלך העיר הפלשתית גת. אכיש מתעניין במה שדוד והאנשים שלו עשו באותו יום ושואל אותו אַל־פְּשַׁטְתֶּם. המילה אל כאן היא בעצם כמו המילה על, והפעולה פְּשַׁטְתֶּם מתארת חיילים שרצים ומתפזרים בשטח כדי להילחם. כלומר, אכיש שואל את דוד: על מי יצאתם להילחם היום?
דוד עונה לו בתשובה מחושבת וחכמה מאוד. הוא מספר שהוא נלחם באזור נֶגֶב, שמשמעותו אזור הדרום. הוא מזכיר מקומות ואנשים שקשורים לעם ישראל, כמו יְהוּדָה, משפחה בשם הַיְּרַחְמְאֵלִי ששייכת לשבט יהודה, ואת הַקֵּינִי, שהם צאצאים של יתרו שהתגיירו, הצטרפו לעם ישראל וגרו באותו אזור.
המטרה של דוד הייתה להטעות את אכיש בכוונה. הוא רצה שהמלך הפלשתי יחשוב שדוד נלחם נגד העם שלו ונגד החברים שלו. ככה אכיש יחשוב שעם ישראל כועס על דוד, והוא יוכל לסמוך עליו בעיניים עצומות ולהאמין שהוא בצד שלו. כדי לשמור על הסוד הגדול הזה ולדאוג שהתוכנית תעבוד, דוד הקפיד שלא יישאר אף אדם מהאויבים האמיתיים שהוא נלחם בהם, שיוכל פתאום להגיע אל אכיש ולגלות לו את האמת.