התבססותו של דוד בגת יחד עם אנשיו מסמלת שלב חדש ומשמעותי בשהותו אצל הפלשתים. בעוד שבעבר דוד הגיע ללא בני משפחה, דבר שעורר אצל אכיש חשש שמא הוא יברח, הפעם ההגעה של אִישׁ וּבֵיתוֹ, כלומר כל אדם יחד עם משפחתו, מעידה על כוונת השתקעות ומפיגה את חששותיו של אכיש [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
דוד מגיע עם וּשְׁתֵּי נָשָׁיו, אחינועם ואביגיל. אחינועם הייתה ככל הנראה אשתו הראשונה עוד מתקופת הנדודים [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים עומדים על כך ששמה של אֲחִינֹעַם מקדים את שמה של אֲבִיגַיִל. גישה אחת מסבירה שהקדמה זו נובעת מכך שאחינועם נישאה לדוד כבתולה ולא היה לה בעל קודם, בניגוד לאביגיל [כלי יקר, מובא בחומת אנך]. גישה נוספת רואה בסדר השמות דרך להדגיש דווקא את מעמדה של אחינועם. גדולתה של אביגיל הייתה מפורסמת, בהיותה אישה חכמה, יפת תואר ונביאה שהצילה את דוד משפיכות דמים. אילו שמה היה נכתב ראשון, חשיבותה של אחינועם הייתה עלולה להישאר בלתי ידועה. לכן הוקדמה אחינועם, כדי ללמד שגם היא אישה חשובה מאוד. בנוסף, הציון שאביגיל היא אֵשֶׁת נָבָל אינו בא לגנותה אלא להעצים את חשיבותה, שכן היא ניצלה מידו של אדם רשע שנמשל לנחש, והתעלתה להיות אשתו של מלך חסיד [חומת אנך].
מבחינת נוסח הכתוב, באשר למילה הַיִּזְרְעֵאלִת, מסורת המסורה מציינת כי בחלק מכתבי היד העתיקים המילה נכתבת חסר, ללא האות יו"ד [מנחת שי].