קרה לכם פעם שהייתם חייבים להסתיר משהו חשוב, וידעתם שאם מישהו אחד יפלוט מילה הסוד כולו יתגלה? דוד היה בדיוק במצב כזה. הוא רצה שאכיש, מלך העיר גת, יאמין שהוא נלחם בעם ישראל, למרות שבאמת הוא נלחם רק באויבים זרים.
כדי להגן על הסוד שלו, דוד הקפיד שואיש ואשה לא יחיה, כלומר הוא לא השאיר אף שבוי כדי להביא גת, אל העיר של אכיש. הסיבה לכך הייתה פן יגידו עלינו לאמר, כי דוד פחד שאם יביא איתו אנשים מאותם עמים, הם יספרו לאכיש את האמת ויגלו לו שדוד לא פוגע בעם ישראל בכלל. בלי עדים שיכולים לדבר, אכיש המשיך להאמין לסיפור של דוד.
זו לא הייתה פעולה חד פעמית, אלא משפטו, כלומר מנהגו וההרגל הקבוע שלו. ככה דוד נהג לפעול כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים, לאורך כל התקופה שבה הוא חי שם.