וַיָּקָם דָּוִד וַיַּעֲבֹר אל שטח האויב בגת מתוך ענווה ויראה מתמדת מפני ה', מבלי ליפול לשאננות למרות הניסים שחווה. בניגוד לעבר, אז הגיע לגת לבדו ונחשד כמרגל, הפעם הוא שב אֶל אָכִישׁ בראש גדוד צבאי, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ. הגעתו עם כוח חמוש, לאחר שהקרע עם שאול הפך לגלוי, שכנעה את מלך גת שדוד יוכל לשמש עבורו כוח עזר צבאי. ייתכן גם שקבלת הפנים החיובית התאפשרה משום שזהו מלך אחר מהמלך שממנו ברח דוד בעבר, ולכן הכתוב מקפיד להבדילו ולציין את ייחוסו כבֶּן מָעוֹךְ.
שמואל א, פרק כ״ז, פסוק ב׳
וַיָּ֣קׇם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר ה֔וּא וְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ אֶל־אָכִ֥ישׁ בֶּן־מָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְ גַּֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.