תארו לעצמכם שהייתם צריכים לחזור למקום שבעבר הרגשתם בו סכנה גדולה, האם הייתם עושים זאת? דוד עושה צעד מאוד מפתיע וחוזר היישר אל תוך שטח האויב, אל העיר גת. אבל איך הוא יכול היה לחזור אֶל אָכִישׁ מלך גת? הרי בפעם הקודמת שהוא ביקר שם, הוא היה בסכנת חיים ונאלץ להעמיד פני משוגע כדי להינצל.
הסוד מסתתר בצורה שבה דוד הגיע הפעם. בעבר הוא הגיע לגמרי לבד, ולכן חשדו בו שהוא מרגל. אבל עכשיו, דוד מגיע יחד עם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ. כשהוא מגיע עם צבא שלם של שש מאות לוחמים, התמונה משתנה לגמרי. בשלב הזה כולם כבר יודעים שדוד נרדף ובורח מפני שאול. כשאכיש רואה את דוד מגיע עם כוח צבאי כל כך גדול, הוא מבין שדוד יכול לעזור לו, ומקווה שהאנשים של דוד ילחמו לצידו. נראה שדוד אפילו שלח שליחים מראש כדי להסביר את המצב ולבקש הגנה, וכך הוא התקבל הפעם בשלום.
בנוסף למהלך החכם הזה, המילים וַיָּקָם דָּוִד וַיַּעֲבֹר מלמדות אותנו משהו מיוחד על האופי של דוד. למרות שהוא ראה ניסים גדולים וידע ש-ה' שומר עליו, הוא לא הפך לגאוותן או שאנן. הקימה שלו מראה על ענווה גדולה. הוא תמיד נזהר, שמר על צניעות, והיה מלא ביראת כבוד כלפי ה'.