כאשר נתן אכיש לדוד את צקלג, הוא העניק לו עיר שבעבר נכבשה מנחלת שבט יהודה, ויש הסבורים שאזכורה הקדום כחלק מנחלת השבט נכתב מראש על שם עתידה. מכיוון שהעיר ניתנה לדוד באופן אישי, היא הפכה לאחוזתו הפרטית ולא חזרה להיות נחלה ציבורית של כלל השבט. לכן, כלומר על כן, גם לאחר שהפלשתים נסוגו מן האזור נותרה העיר שייכת למלכי יהודה ועברה אליהם בירושה כעיר מלכותית. המילים עד היום הזה מצביעות על נקודת מבט מאוחרת של עורך הספר, אשר קיבץ את דברי הנביאים שקדמו לו.
שמואל א, פרק כ״ז, פסוק ו׳
וַיִּתֶּן־ל֥וֹ אָכִ֛ישׁ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת־צִֽקְלָ֑ג לָכֵ֞ן הָיְתָ֤ה צִֽקְלַג֙ לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.