לאחר שניצחו בקרב, ויקחו פלשתים את ארון האלהים ממחנה ישראל באבן העזר אל העיר אשדודה. הם הציבו את הארון במקדשם בסמוך לפסל אלילם דגון, שצורתו חצי אדם וחצי דג, בין אם כדי לחלוק לו כבוד כאל נוסף ובין אם כדי להשפילו כאל מנוצח המשתעבד למנצח. ה' לא סבל את סמיכות הארון לעבודה הזרה, וגרם לפסל ליפול ארצה פעמיים, עד שראשו וכפות ידיו נכרתו על מפתן הבית. בעקבות אירוע זה, אימצו כוהני דגון מנהג קבוע שלא לדרוך עוד על מפתן המקדש.
שמואל א, פרק ה׳, פסוק א׳
וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.