הקמת שלטון מלוכה גובה מחיר כלכלי כבד מן האזרחים, שכן המלך רשאי להטיל מסים משמעותיים על התוצרת החקלאית כדי לכלכל את חצרו ואת צבאו. המלך יעשור, כלומר ייקח מס בשיעור של עשירית מן השדות והתבואה הנזרעת, הנקראת וזרעיכם, ויעביר את המס לסריסיו, שהם שריו, משרתיו ואנשי צבאו. על אף שמשפט המלוכה אינו מתיר למלך להפקיע את גוף הקרקע לעצמו, הוא רשאי לקחת את פירות השדות המובחרים, ולגבות עשירית משאר היבול כתוספת למעשר הרגיל הניתן ללויים. מציאות זו נתפסת כגזירה קשה, משום שבדרישתו למעשר משווה המלך את עצמו ללויים ולעניים, ומעמיד את צרכיו בשורה אחת עם קודשי ה'.
שמואל א, פרק ח׳, פסוק ט״ו
וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.