בקשת העם להעמיד מלך אינה אירוע חריג, אלא המשך ישיר לשרשרת ארוכה של בגידה רוחנית ומרידה בהנהגה האלוהית. המילים כְּכָל הַמַּעֲשִׂים ממחישות שכשם שבעבר עזבו את ה' לטובת עבודה זרה וכוחות הטבע, כך כעת הם ממירים את ההשגחה הנסית ואת חוקי התורה בהנהגה אנושית ובמשפט המלך. ה' מנחם את שמואל ומבהיר לו שהמרידה המופנית גַּם לָךְ אינה פגיעה אישית בו, אלא שיקוף של יחסם לה' עצמו. כפיות טובה זו צורמת במיוחד, שכן העם בחר לדרוש מלך רק מתוך פחד נקודתי מפני מלך בני עמון, למרות ששמואל כבר הנהיג אותם בהצלחה, השכין שלום וייתר לחלוטין את הצורך במלחמות.
שמואל א, פרק ח׳, פסוק ח׳
כְּכׇֽל־הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אוֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם־לָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.