לאחר פירוט גיוס הבנים לצורכי המלך, מובהר גורלן של הבנות, שיילקחו אף הן לשרת בארמון המלוכה [ביאור שטיינזלץ]. בניגוד לבנים שעשויים לזכות בתפקידי שררה, הבנות יילקחו לתפקידי שפחות פשוטים [מלבי"ם]. מנהג המלכים היה להעסיק נשים במלאכות אלו, והדבר נעשה בכפייה ובחינם, ללא כל תמורה [אברבנאל].
הפרשנים מסכימים כי הפסוק מונה שלוש מלאכות שיוטלו על הבנות:
לְרַקָּחוֹת: הכנת בשמים, מִרְקָחִים ותמרוקים, אשר נועדו לשימושן של נשות המלך [רש"י, מצודת ציון]. לצד זאת, ייתכן שהכוונה היא גם להכנת משקאות מרוקחים ומתובלים [ביאור שטיינזלץ]. גישה שונה עולה מן התרגום, המפרש מילה זו כמונח כללי לנשים המשמשות כמשרתות [רד"ק].
וּלְטַבָּחוֹת: נשים העוסקות בבישול בשר. השימוש בשורש ט.ב.ח אינו מקרי, שכן מעבר להכנת התבשילים, הנשים היו שוחטות וזובחות בעצמן את בעלי החיים שנועדו לבישול [מצודת ציון, רד"ק].
וּלְאֹפוֹת: אפיית לחם ופת.