נקודת זמן זו מהווה צומת היסטורי ומשטרי מכריע בחיי עם ישראל, שבו ההנהגה הוותיקה עומדת למבחן והעם דורש שינוי מהותי באופי השלטון. וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל - התאגדות זו של מנהיגי העם נבעה משילוב של משבר פנימי וחיצוני. מבית, שמואל הנביא הלך והזדקן, ובניו שמונו להחליפו חטאו והטו את המשפט [אברבנאל]. מחוץ, עיוות הדין הפנימי גרם לסילוק ההשגחה האלוהית שאפיינה את ימי שמואל, וכתוצאה מכך החלו הפלשתים להרים ראש ולמשול בישראל. מתוך תחושת חולשה, אובדן היתרון הצבאי והיעדר מנהיגות ראויה, נאספו הזקנים [מלבי"ם]. וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה - אל מקום מגוריו הקבוע של הנביא [אברבנאל], כדי לדרוש את הקמתו של מוסד מלוכה.
בקשת הזקנים למנות עליהם מלך "ככל הגויים" עוררה תרעומת קשה אצל שמואל ואצל ה', והפרשנים דנים בהרחבה בשורש החטא שבבקשה זו, במיוחד לאור העובדה שהתורה עצמה מתייחסת למינוי מלך לאחר הכניסה לארץ.
גישה אחת תולה את הפגם במהות המלוכה שביקשו. בניגוד למלכי אומות העולם שממציאים חוקים ונוהגים בעריצות כפי העולה על רוחם, מלך בישראל חייב להיות כפוף לחלוטין לחוקי התורה. בקשת הזקנים למלך "ככל הגויים" ביטאה טעות שורשית ורצון להשתחרר מעול התורה לטובת חקיקה אנושית רגילה [רלב"ג], או דרישה לשליט יחיד בעל סמכויות מוחלטות שאינו כפוף למשפט הצדק [אברבנאל בשם חכם נוצרי].
גישה נוספת רואה בבקשה כפיות טובה ופגם באמונה. בשונה משאר העמים המונהגים על ידי שרים או כוחות אמצעיים, עם ישראל מונהג ומושגח ישירות על ידי ה'. דרישת הזקנים למלך בשר ודם העידה על חוסר הכרה בהשגחה הפרטית המופלאה שליוותה אותם, ועל רצון להמיר את הנהגתו הישירה של בורא עולם בהנהגה אנושית. לפי גישה זו, התורה אכן ציוותה על מינוי מלך, אך הדבר נעשה כהקדמת תרופה למכה, מתוך ידיעה מראש שיצר העם יוביל אותם בסופו של דבר למאוס בהנהגה האלוהית ולבקש להידמות לסביבתם [אלשיך].
גישה מחמירה אף יותר גורסת כי מוסד המלוכה אינו הכרחי כלל לתיקון החברה, ואף מסוכן. לטענתה, התורה מעולם לא ציוותה על העם לבקש מלך כאידיאל, אלא רק התירה זאת כוויתור ליצר הרע, בדומה להיתר אשת יפת תואר במלחמה. לעם ישראל אין שום צורך במלך כדי להילחם או לחוקק חוקים, שכן ה' הוא הלוחם את מלחמותיהם והוא המחוקק והשופט. החטא החמור של הזקנים היה בעצם הבקשה להחליף את ההנהגה האלוהית המושלמת, שפעלה דרך נביאים ושופטים, בשלטון מלוכני שמועד לפורענות ולעריצות [אברבנאל].
לצד גישות מרכזיות אלו, יש מהפרשנים שהסבירו כי החטא היה טמון באופן שבו נוסחה הבקשה, מתוך תרעומת [רמב"ם מובא באברבנאל], או בפגיעה בכבודו של שמואל בכך שביקשו מלך עוד בימי חייו [רמב"ן מובא באברבנאל]. אחרים סברו כי הטעות הייתה שביקשו מהמלך לשמש כשופט, תפקיד המסור במקור לבתי הדין [ר"ן מובא באברבנאל], ויש שאף הרחיקו לכת וראו בבקשה להידמות לגויים צעד סמוי לעבר עבודה זרה [חז"ל מובאים באברבנאל].
בשל הסכנה הטמונה במוסד המלוכה והחשש שהמלכים יחטיאו את העם ויביאו לגלות, נצטווה שמואל להזהיר את הזקנים מפני המחיר הכבד של שלטון אנושי ולהציג בפניהם את "משפט המלך", בתקווה שיחזרו בהם מדרישתם [רלב"ג].