בנו הבכור של שמואל היה יוֹאֵל, המזוהה במסורת עם יואל הנביא, ובנו השני, מִשְׁנֵהוּ, היה אֲבִיָּה. שמואל מינה אותם לכהן יחד כשֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע, משום שהנסיעה לאזור הדרום המרוחק הייתה מכבידה עבורו. בניגוד לאביהם שנהג להסתובב בערי ישראל כדי להנגיש את המשפט, הבנים קבעו את מושבם בקצה הארץ ואילצו את העם לנדוד אליהם. בעוד שפשט הכתובים מורה כי הם חטאו בפועל, חכמים מסבירים שחטאם התבטא רק בכך שלא יצאו אל העם, או שגבו מתנות ומעשרות באופן פסול. מכיוון שה' מדקדק עם צדיקים, העדפת הרווח הכלכלי של משרתיהם על פני נוחות הציבור נחשבה להם כאילו הטו משפט ולקחו שוחד.
שמואל א, פרק ח׳, פסוק ב׳
וַיְהִ֞י שֶׁם־בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.