בזמנים של משבר, גלות או ספק, המבחן האמיתי של האמונה הוא היכולת להישאר יציב גם כאשר הדרך לוטה בערפל מוחלט. הנביא פונה אל העם ושואל מי מתוכם באמת ירא את ה' ושומע בקול עבדו [שד"ל]. רוב הפרשנים מסכימים כי המילה עבדו מכוונת לנביאים עצמם. עם זאת, גישה היסטורית ייחודית מפרשת כי "עבדו" הוא למעשה נבוכדנצר מלך בבל, שהיה כלי שרת בידי ה', והפנייה היא לאותם יהודים שנאלצו להשתחוות לצלם בניגוד לרצונם, אך נותרו נאמנים לה' בליבם [אהבת יהונתן].
השאלה המרכזית העולה מהכתוב היא על מי נאמר אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים. המקורות מציגים שלוש גישות עיקריות:
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהחשכה מתארת את מצבו של המאמין הנתון בצרות, בייסורים ובאפלת הגלות. אדם זה נקרא להמשיך לבטוח בה' גם כאשר אינו רואה ישועה באופק [רש"י, מצודת דוד, שד"ל]. זווית נוספת רואה בחשכה זו בחירה מודעת של המאמין שלא לרדוף אחר תאוות העולם הזה וגדולתו [אבן עזרא].
גישה שנייה מפרשת את החשכה כסמל לדרך רעה ולחטאים. לפי קו מחשבה זה, הפנייה היא לחוטאים שהלכו עד עתה באפלה, בקריאה לשוב בתשובה ולבטוח בה' [רד"ק, צאינה וראינה].
גישה שלישית ומפתיעה גורסת כי החשכה אינה מתארת את העם, אלא את הנביא עצמו. בני הדור, שראו את עצמם כנאורים, זלזלו בנביא וראו בו אדם חשוך, מיושן ונטול מעמד בעולם הזה. הנביא שואל האם יש מישהו שיהיה מוכן להקשיב לו למרות הופעתו החיצונית חסרת ההדר [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
המילה נֹגַהּ משמעותה הארה וזוהר [מצודת ציון]. הצירוף חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ נועד להדגיש שמדובר באפלה מוחלטת. מכיוון שלעיתים ישנו אור מועט גם בתוך החושך, כמו אור הירח, הכתוב מדגיש שאין לו אפילו נגה קל, אלא מניעת אור גמורה [מלבי"ם].
התגובה הנדרשת למציאות של חושך היא ביטחון מוחלט. אדם הבוטח בה' למרות האפלה משול לאדם ההולך במדבר חשוך ובוחר שלא להדליק אש העלולה לשרוף אותו, אלא סומך על ה' שיובילו בבטחה. הוא הולך אחר דברי הנביא כעיוור הנשען על אדם פיקח, ללא חקירות ודרישות [מלבי"ם].
הכתוב מסיים בכפילות יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, שבאה לחזק ולהדגיש את הבטחת התשועה [מצודת דוד]. לצד זאת, יש המבחינים בין המושגים: יִבְטַח מייצג את תחושת הביטחון הפנימית שבלב, בעוד המילה וְיִשָּׁעֵן, שמשמעותה תמיכה [מצודת ציון], מתארת את ההישענות בפועל על ההשגחה הפרטית של ה', שבאה כתוצאה מאותו ביטחון פנימי [מלבי"ם].