ישעיהו, פרק נ״ג, פסוק ט׳

הגולה התמים מסר את נפשו כדי שלא לכפור בה', ונקבר בביזיון יחד עם פושעים, כך שוַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ, בין אם מתוך רצון למות עם רודפיו ובין משום שאויביו ניסו ליצור לו מראית עין של חוטא. השליט גזר עליו מיתות אכזריות או רצח אותו כדי להחרים את רכושו, וכך התקיים בו וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו, אף על פי שבשל צדקתו היה ראוי שיזכה למבנה קבר מפואר של אדם בעל ממון. כל הסבל בא עליו בעלילות שווא, עַל לֹא חָמָס עָשָׂה, ללא כל מעשה אלימות מצידו. עמידתו האיתנה מוכיחה כי וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו, שכן מעבר ליושרו, הוא סירב להוציא מפיו דברי שקר או הסכמה לעבודה זרה.