ישעיהו, פרק נ״ג, פסוק ח׳

עבד ה' סובל קשות כאשר מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, בין אם נלקח למאסר ולעינויים על ידי השלטון או ללא דין כלל, ובין אם ה' פדה אותו מן הגלות והייסורים. בדידותו כה עמוקה עד כי עולה השאלה וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ, שכן איש לא הסכים לדבר בעדו, ומי יכול היה לספר את תלאותיו או לדמיין שיזכה אי פעם לגדולה. מצבו הקשה מתבטא בכך שכִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, כלומר הוא נכרת מן העולם וקרב למיתה, או לחלופין גלה מארץ ישראל ונחשב כמת. לבסוף, אומות העולם מכירות בכך שהמכה והחולשה שבאו עליו הן מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ, ומתוודות כי האומה הישראלית כולה סבלה את העונש במקומן ובגלל פשעיהן.