איוב, פרק כ״ח, פסוק כ״ח

מכיוון שהחכמה האלוהית המוחלטת נשגבת מהשגתנו, ייעודו האמיתי של האדם אינו בחקירת נסתרות אלא באמונה וביראת ה'. הפנייה לָאָדָם מדגישה את מעלתו הייחודית להתגבר אקטיבית על יצר הרע, בשונה ממלאכים, ולכן יִרְאַת אֲדֹנָי היא עצמה החָכְמָה האנושית המשמשת שער להשגות רוחניות גבוהות. משלים לכך הוא וְסוּר מֵרָע, שמשמעותו הימנעות ממעשים רעים מתוך התבוננות מוסרית פנימית, והוא מוגדר כבִּינָה. השלמה זו עם גבולות השכל וההתמקדות המעשית ביראה ובהתרחקות מן החטא הן תכליתו של האדם בעולם.