המלאך מיכאל, הממונה על עם ישראל ומופיע כאן בתור שַׂר צְבָא ה', מתגלה אֶל יְהוֹשֻׁעַ כמתווך נבואי, בניגוד למשה רבו שלא נזקק לשליח. המלאך מצווה עליו שַׁל, כלומר הסר, את נעלו, משום שהַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וראוי לעמוד עליו יחף. מעשה זה מסמל את פשיטת מגבלות החומר כהכנה רוחנית לקבלת דבר ה'. גישה נוספת מפרשת כי הסיבה הנסתרת למעשה הייתה אבלות על הפסקת ירידת המן, ונימוק הקדושה הגלוי נועד לאפשר ליהושע לחלוץ נעל בשבת מבלי להפר את איסור האבלות הפומבית, ומיד וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן.
יהושע, פרק ה׳, פסוק ט״ו
וַיֹּ֩אמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.