לקראת כיבוש הארץ והקרבת קרבן הפסח, מורה ה' על ברית מילה המונית כהיטהרות וכניסה מחודשת לברית. הציווי ניתן דווקא בָּעֵת הַהִיא, למרות סכנת המלחמה, משום שפחד ישראל כבר שיתק את הכנענים, וכדי להדגיש שהניצחון תלוי בה' בלבד. ה' מטיל על יהושע את האחריות לארגן את המבצע באומרו עֲשֵׂה לְךָ, ומורה לו להכין חַרְבוֹת צֻרִים, שהם סכינים חדים במיוחד להפחתת הכאב, או אזמלים מאבן צור שאינה נטמאת. ההוראה וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית מכוונת לדור שנולד במדבר ולא נימול עקב סכנות הנדודים, או לחלופין מצווה על השלמת הליך הפריעה שלא בוצע במילה ההמונית הקודמת במצרים.
יהושע, פרק ה׳, פסוק ב׳
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.