חשבתם פעם מה עושים כשצריכים להתכונן למשימה גדולה, אבל פתאום מקבלים הוראה לעצור הכול ולעשות משהו שונה לגמרי? בני ישראל בדיוק נכנסו לארץ כנען. הם עייפים מהדרך הארוכה, עומדים לפני מלחמות קשות, וגם צריכים להתכונן לחג הפסח הראשון שלהם בארץ. דווקא בָּעֵת הַהִיא, ה' מבקש מיהושע לערוך ברית מילה לכל העם. זה נשמע קצת מפליא, נכון? למה להחליש את הגוף רגע לפני מלחמה? התשובה היא שהמלכים של כנען כבר היו כל כך מבוהלים מעם ישראל, שלא הייתה שום סכנה שהם יתקפו. בנוסף, קיום המצווה עכשיו מראה שהניצחון לא מגיע רק מכוח פיזי, אלא מהעזרה של ה'. הייתה גם סיבה מעשית: כדי לחגוג ולאכול מקרבן הפסח שמתקרב, כולם חייבים להיות נימולים.
ה' אומר ליהושע עֲשֵׂה לְךָ, אבל זה לא אומר שיהושע צריך לעשות ברית מילה לכולם בעצמו. בתור המנהיג, התפקיד שלו הוא לארגן ולנהל את המבצע הגדול הזה, ולכן זה נחשב כאילו עשה זאת בעצמו. לשם כך, יהושע מכין חַרְבוֹת צֻרִים, שהם סכינים חדים במיוחד, כדי שהפעולה תסתיים מהר ותכאב כמה שפחות.
הציווי ממשיך ואומר וְשׁוּב מֹל ... שֵׁנִית, כלומר לעשות זאת פעם שנייה. למה פעם שנייה? כי הפעם הראשונה שבה כולם עברו ברית מילה הייתה בלילה שבו יצאו ממצרים. אבל במשך ארבעים שנה במדבר, אי אפשר היה לקיים את המצווה. המסעות במדבר היו פתאומיים, ולא נשבה שם רוח טובה שעוזרת להתרפא, ולכן זה היה פשוט מסוכן מדי. עכשיו, כשהם הגיעו בבטחה לארץ ישראל, הדור החדש יכול סוף סוף לקיים את המצווה ולהיכנס לברית.