עם כניסתם של בני ישראל לארץ המובטחת וקיום ברית המילה ההמונית, מכריז ה' על הסרת נטל היסטורי ורוחני שליווה את העם מאז יציאת מצרים. שלב זה חותם את תהליך ההיטהרות של דור המדבר ומעניק משמעות עמוקה לשם המקום שבו הם חונים.
הביטוי היום גלותי משמעותו הסירותי או גללתי מעליכם [רש"י, שטיינזלץ]. המילה גלגל נובעת משורש זה של גלילה וסיבוב [מצודת ציון, רד"ק], והמקום נקרא כך משום שבו נגולה אותה חרפה, או לחלופין על שם גל האבנים שהוקם שם קודם לכן [שטיינזלץ].
באשר למהותה של חרפת מצרים, הפרשנים מציגים מספר גישות המשתלבות זו בזו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהחרפה היא עצם הערלות. דור הבנים שנולד במדבר לא נימול, ובכך דמו למצריים הערלים, מצב הנחשב לחרפה [מצודת דוד, רד"ק, מלבי"ם, שטיינזלץ]. מעבר לפן הפיזי, מצרים אופיינה בפריצות מינית. ברית המילה נועדה להחליש את תאוות המשגל, ובכך לנתק את העם ממעשי ארץ מצרים ומחטא העגל שהיה כרוך בפריצות [רלב"ג, צאינה וראינה].
גישה נוספת קושרת את החרפה לאצטגנינות המצרית. המצריים חזו בכוכב רע המורה על דם שמרחף מעל ישראל במדבר, וטענו כי העם עתיד להישמד שם כעונש. אולם, ה' הפך את הגזירה: הדם שהמצריים חזו לא היה דם של מוות, אלא דם המילה. בכך הוסרה החרפה והוכח שאלוהי מצרים אינם שולטים בעם ישראל [רש"י, צאינה וראינה, חומת אנך, אברבנאל]. יתרה מכך, כל עוד לא נימולו, היו ישראל נתונים לשליטת המזלות בדומה לגויים, ורק בזכות המילה השתחררו מכך. לכן המקום נקרא גלגל, לרמוז על גלגלי המזלות שאיבדו את כוחם על העם [אלשיך, אהבת יהונתן]. בנוסף, מאחר שהמצריים עצמם היו נימולים חלקית עוד מימי יוסף וטענו למעמד שווה, ברית המילה השלמה שכללה את תהליך הפריעה הבדילה את ישראל והסירה את טענת המצריים [אהבת יהונתן].
מנקודת מבט היסטורית, החרפה הייתה הלעג המצרי שליווה את ישראל במשך ארבעים שנות הנדודים. המצריים טענו שה' הוציא את העם כדי להורגו במדבר משום שאין ביכולתו להכניסם לארץ. כעת, כשישראל חצו את הירדן וחנו בארץ ישראל, הופרכה טענה זו לחלוטין [רלב"ג, אברבנאל].
לבסוף, יש המפרשים כי החרפה מסמלת את האמונות הפסולות וגלולי מצרים שדבקו בעם. ההמתנה עם ברית המילה עד לכניסה לארץ נועדה לאפשר את קיום קרבן הפסח מיד לאחריה בבמת ציבור בארץ ישראל. שילוב זה של מילה ופסח במקום אחד עקר את הדעות הנפסדות והשלים את טהרתם הרוחנית של בני ישראל [רלב"ג, מלבי"ם, אלשיך].