חניית בני ישראל בגלגל מציינת רגע משמעותי שבו התאפשר להם לקיים את המצווה כהלכתה לאחר תקופה ארוכה. וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח התאפשר להם רק כעת, שכן כל עוד היו ערלים נאסר עליהם להקריב את קורבן הפסח, ורק לאחר שנימולו יכלו לקיים את המצווה [מלבי"ם]. הם קיימו את הפסח בדיוק בזמנו הראוי [ביאור שטיינזלץ].
הזמן המדויק שבו הוקרב הקורבן מתואר במילה בָּעֶרֶב, שמשמעותה היא הזמן שאחרי חצות היום, כאשר השמש מתחילה לנטות לכיוון מערב [מצודת דוד]. המיקום שבו נערך הפסח, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ, מתייחס לשטח הפתוח והפנוי הממוקם בין יריחו לבין נהר הירדן [ביאור שטיינזלץ].