יהושע, פרק ה׳, פסוק ד׳

Joshua 5:4Sefaria

וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כׇּל־הָעָ֣ם הַיֹּצֵא֩ מִמִּצְרַ֨יִם הַזְּכָרִ֜ים כֹּ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה מֵ֤תוּ בַמִּדְבָּר֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃

הצורך במילה המונית רגע לפני הכניסה לארץ נבע מכך שכֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, הגברים הבוגרים שיכלו למול בעצמם, כבר מֵתוּ בַמִּדְבָּר. אף על פי שכׇּל־הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים הקפידו על מצוות המילה עוד בגלות, הם מתו בשל חטאיהם, ויהושע נותר המנהיג היחיד שיכול היה להוביל את המהלך. הדור הצעיר לא נימול במהלך שנות הנדודים מחשש לסכנה רפואית בעת יציאה פתאומית למסע, ורק כעת התאפשר להם לקיים את המצווה ולהחלים בבטחה במחנה. בנוסף להסבר ההיסטורי, הביטוי וְזֶה הַדָּבָר מתפרש גם כדברי שכנוע נוקבים שנשא יהושע, בהם הבהיר לעם כי ברית המילה היא תנאי הכרחי לירושת הארץ, אמצעי לקבלת עול מלכות ה' והגנה רוחנית מפני חטאים בארץ ישראל.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.