עם כניסת בני ישראל לארץ תמה תקופת המן, והעם עבר לתזונה טבעית כאשר וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, כלומר מתבואה ודגן. מועד האכילה היה מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח, ויש המסבירים שמדובר בט"ז בניסן שלאחר הקרבת קורבן העומר שהתיר את התבואה החדשה, בעוד אחרים סבורים שמדובר בט"ו בניסן ולכן אכלו רק תבואה ישנה משנים קודמות. הם אכלו מַצּוֹת אפויות מחיטה שהבשילה לחלוטין, יחד עם וְקָלוּי, שהן שיבולים לחות שנקלו באש, שילוב המעיד על נס שבו התבואה מיהרה להבשיל באורח פלאי מיד עם כניסתם. אכילה זו התקיימה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בעיצומו של היום ולא בלילה שלפניו, בדיוק במועד שבו נצטוו.
יהושע, פרק ה׳, פסוק י״א
וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמׇּחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.