מסע בני דן צפונה היה עקירה של קהילה שלמה על משפחותיה ורכושה, מתוך ביטחון מלא שיכבשו את העיר ויתיישבו בה. לאחר שלקחו את הפסל מבית מיכה, וַיִּפְנוּ מאותו מקום וַיֵּלֵכוּ לדרכם. הם ארגנו את המחנה כך שוַיָּשִׂימוּ בראשו אֶת הַטַּף, שהם הילדים ובני המשפחה, וְאֶת הַמִּקְנֶה, שהוא הצאן והבהמות, וְאֶת הַכְּבוּדָּה, שהיא הרכוש והמשאות הכבדים שמאטים את ההליכה. הצבתם לִפְנֵיהֶם נבעה מתכנון לחימה מחושב, מחשש שמיכה ואנשי עירו ירדפו אחריהם מאחור. היערכות זו הבטיחה שהמשפחות והמשאות הכבדים יוכלו להתקדם בבטחה, בעוד הלוחמים החמושים יישארו במאסף ויילחמו ברודפים.
שופטים, פרק י״ח, פסוק כ״א
וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֜ימוּ אֶת־הַטַּ֧ף וְאֶת־הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.