שופטים, פרק י״ח, פסוק ט׳

המרגלים השבים ממשימתם מזרזים את בני השבט לצאת מיד להתקפה על העיר ליש, בקריאת העידוד קוּמָה וְנַעֲלֶה. הם מבהירים כי אין צורך בבדיקות נוספות, שכן הם עצמם מעידים כִּי רָאִינוּ אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד. בפנותם לעם הם אומרים וְאַתֶּם מַחְשִׁים, מילה שמשמעותה שתיקה, כתוכחה על חוסר מעש והימנעות מפעולה נחרצת, או לחלופין כהוראה לשמור על סודיות כדי ששבטים אחרים לא יקדימו אותם בכיבוש. לבסוף הם דורשים אַל תֵּעָצְלוּ, כלומר אל תתרשלו ותתעכבו שמא סוד הארץ הטובה יתגלה לאחרים, ומפיגים את החשש ממערכה צבאית כבדה באמירה שעליהם רק לָלֶכֶת לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, ולכן יוכלו להיכנס ולרשת את המקום בקלות.