בני שבט דן הציבו בעירם למטרת פולחן ועבודה זרה את פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה, ובכך וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אותו לאלוה. עבודה זרה זו התקיימה ברציפות כׇּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים, שהוא המשכן, בְּשִׁלֹה. תקופת פולחן זו הגיעה לסיומה עם גלות ארון הברית משילה בימי עלי, ולאחר מכן, בתקופה שבה שפט שמואל את ישראל, בוערו הפסל ועבודתו מן הארץ.
שופטים, פרק י״ח, פסוק ל״א
וַיָּשִׂ֣ימוּ לָהֶ֔ם אֶת־פֶּ֥סֶל מִיכָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כׇּל־יְמֵ֛י הֱי֥וֹת בֵּית־הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.