רגע הגניבה של כלי הפולחן מבית מיכה מתבצע תוך ניצול שעת כושר ותכנון טקטי של חמשת המרגלים משבט דן.
וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים – המרגלים חזרו אל הבית ועלו אל המקום שבו הוחזקה העבודה הזרה [מלבי"ם], כדי לקחת את הכלים לעצמם [שטיינזלץ]. מהלך זה התאפשר בזכות פעולת הסחה: המרגלים והנער הלוי הלכו תחילה אל שש מאות החמושים משבט דן. בעוד הלוי עומד ומדבר עמם, ניצלו המרגלים את היעדרו, שבו על עקבותיהם ונכנסו לביתו כדי לקחת את הפסל, האפוד, התרפים והמסכה [מצודת דוד]. הגישה לבית הלוי, שבו הוחזקו הכלים, נעשתה דרך מעבר בתוך ביתו של מיכה [מלבי"ם]. בסופו של דבר, המרגלים אף פיתו את הלוי להצטרף אליהם כדי לשמש אב וכוהן לשבט דן כולו [רלב"ג].
וְהַכֹּהֵן נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר – הַכֹּהֵן הוא אותו נער לוי שמונה לשמש ככוהן [מצודת דוד, רלב"ג]. בזמן שהמרגלים רוקנו את ביתו מן הכלים, הוא עמד בפתח השער וצפה בשש מאות האנשים החגורים בכלי מלחמה [שטיינזלץ]. בשלב מסוים הוא הרגיש במתרחש ומיהר לשוב לביתו, אך המרגלים כבר הספיקו לצאת משם עם השלל דרך בית מיכה [מלבי"ם].