חמשת המרגלים משבט דן ניגשים אל מקום מושבו של הלוי כדי ליצור עמו קשר ראשוני.
וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה – המרגלים, שהיו כביכול מכריו של הנער הלוי, סרו מדרכם ונכנסו פנימה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מוסיף את המילים בֵּית מִיכָה כדי להבהיר שאותו נער לוי התגורר ושהה בתוך ביתו של מיכה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
כאשר המרגלים פוגשים את הלוי, נאמר וַיִּשְׁאֲלוּ לוֹ לְשָׁלוֹם. פנייה זו לא הייתה ברכת שלום שגרתית. חמשת האנשים אמרו ללוי כי הם דורשים בשלומו לא רק בשמם, אלא גם בשמם של שש מאות האנשים משבט דן שמכירים אותו. מטרת השאלה לשלום הייתה טקטית: למשוך את הלוי לצאת החוצה אל פתח השער, כדי שיעמוד וידבר עם שש מאות האיש שהמתינו בחוץ [מלבי"ם].