שופטים, פרק י״ח, פסוק י״א

השכנוע של המרגלים נושא פרי, ובני שבט דן יוצאים למסע צבאי והתיישבותי כדי לכבוש נחלה חדשה.

היציאה לדרך נעשית באופן מיידי והחלטי. וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מלמד כי בני השבט עקרו את דירתם מיד, מתוך ביטחון מלא בדברי השלוחים שחזרו מסיור השטח [מלבי"ם]. דברי המרגלים הצליחו לשכנע את בני משפחתם [ביאור שטיינזלץ], ומתוך ערי דן, צרעה ואשתאול, יוצא כוח חלוץ המונה שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה שמטרתו לכבוש את העיר ליש [ביאור שטיינזלץ].

אף על פי שהפסוק מתמקד בלוחמים החמושים, מדובר בהגירה של ממש. בני דן עקרו את מושבם לחלוטין ולקחו עמם גם את משפחותיהם ורכושם. במהלך מסעם, הם נמנעו מלחנות בתוך ערים מיושבות, אלא הקימו מחנות סמוך אליהן, כפי שעשו בהמשך הדרך כאשר חנו סמוך לקרית יערים, מאחורי העיר, במקום שנקרא על שמם "מחנה דן" [אברבנאל].