חמשת המרגלים מגיעים אל יעד המהווה טרף קל ומושלם לכיבוש: עיר מבודדת, שלווה וחסרת כל הגנה צבאית. העיר לָיְשָׁה, הממוקמת בצפון ארץ ישראל ונקראת גם "לשם" [מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ], נבחנה היטב על ידי המרגלים, שהצליחו לאסוף את המידע המודיעיני ככל הנראה על ידי התחזות לסוחרים או לאנשים המחפשים מקום מגורים [רד"ק].
המרגלים מוצאים עיר יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח ועם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ. תושבי המקום חיו בשלווה מוחלטת, ללא חשש מאויבים חיצוניים או מסכסוכים פנימיים, ולכן לא הציבו שומרים בשעריהם ולא החזיקו בכלי נשק [רלב"ג, רד"ק, מלבי"ם]. אורח חייהם מתואר כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים. הפרשנים מסבירים כי בדומה לצידונים, אנשי ליש היו סוחרים או רועי צאן ולא אנשי מלחמה החיים על שלל וביזה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. גישה נוספת מסבירה כי מכיוון שצידון לא נכללה בעמי כנען המיועדים לכיבוש, תושביה לא חשו פחד מפני עם ישראל, וכך גם אנשי ליש [רד"ק, אברבנאל]. זווית פוליטית מעניינת מציעה כי בדומה לצידונים, הם התנהלו תחת שלטון אזרחי מסודר ללא מלך, שבו האזרחים מנהיגים את עצמם בשקט [אברבנאל].
הביטוי וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ זוכה למגוון פירושים. יש המסבירים כי לא היו בעיר קטטות, סכסוכים או אפילו עלבונות מילוליים [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ], או שלא היו להם שכנים שהזיקו להם [רד"ק]. פירוש אחר מצביע על שפע כלכלי כה רב, עד שאיש לא נאלץ להשיב את פני חברו ריקם ולביישו [רש"י]. מנגד, יש המפרשים זאת כחיסרון שלטוני, שכן לא היה במקום מושל שיוכיח ויכלים את החוטאים [רלב"ג].
חולשתה המרכזית של העיר טמונה בהיותה ללא יוֹרֵשׁ עֶצֶר. המילה עֶצֶר מתפרשת מלשון שלטון, מניעה או עצירה [מצודת ציון, רלב"ג]. הפרשנים מסכימים כי מילת השלילה מראשית המשפט חלה גם כאן, כלומר "ואין יורש עצר" [רד"ק, מלבי"ם]. המשמעות היא שלא היה לעיר מלוכה העוברת בירושה מאב לבן, ובהיעדר מלך, גם לא היה צבא מאורגן שיגן עליה [רלב"ג, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. דעה אחרת גורסת כי יורשי המלוכה היו קטנים וחלשים [רד"ק], או שהיו מעט מאוד יורשים, כך שאם התושבים הנוכחיים ייהרגו, לא יקום מי שיילחם על נחלתם [רש"י, מצודת דוד].
לבסוף, העיר הייתה מנותקת לחלוטין מכל סיוע חיצוני. וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּדֹנִים מצביע על הריחוק הגיאוגרפי, שהבטיח כי העיר תיכבש הרבה לפני שהבשורה תגיע לצידונים והם יוכלו לבוא לעזרה [מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. בנוסף, וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם מלמד כי לא היו להם בריתות הגנה או הסכמים עם עמים אחרים שיבואו לעזרתם בעת צרה, מה שהפך אותם למטרה קלה ובטוחה עבור שבט דן [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל].