שופטים, פרק י״ח, פסוק א׳

Judges 18:1Sefaria

בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ־ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹא־נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה׃ {פ}

תקופת השופטים התאפיינה פעמים רבות בהיעדר הנהגה מרכזית, מצב שהוביל את שבטי ישראל לפעול באופן עצמאי ולעתים אף בעייתי בניסיון לבסס את אחיזתם בארץ. חוסר הסדר המדיני והרוחני ניכר היטב בחיפושו של שבט דן אחר מקום מגורים קבוע.

הביטוי אֵין מֶלֶךְ מוסבר בקרב הפרשנים כתיאור של היעדר שלטון מרכזי בעל תוקף, מצב שבו כל אדם נהג כפי ראות עיניו [ביאור שטיינזלץ]. להיעדרותה של דמות הנהגתית היו השלכות מעשיות ורוחניות כבדות משקל: לו היה מלך בישראל, הוא היה יוצא להילחם את מלחמותיו של העם כולו, ולא מותיר את שבט דן להתמודד לבדו מול אויביו [מצודת דוד]. יתרה מזאת, מלך או שופט בעל סמכות היה מונע מהשבט לצאת ולכבוש נחלות מחוץ לגבולות שהוקצו לו, ואף עוצר בעדם מלהידרדר לעבודה זרה ולהקמת פסל מיכה [מלבי"ם, אברבנאל].

בקרב הפרשנים קיימת מחלוקת לגבי התזמון המדויק של אירוע זה. גישה אחת גורסת כי המעשה התרחש כבר בתחילת ימי השופטים. הסיבה שהסיפור שובץ בספר שופטים רק לאחר מיתת שמשון היא כדי להדגיש שאילו שמשון, שהיה בן שבט דן, היה נוכח ופועל באותה עת, הוא היה כובש עבורם את הארץ לבדו ומונע מהם להיכשל בחטא החמור של העבודה הזרה [רש"י, חומת אנך]. מנגד, יש הסבורים כי המאורע התרחש בשלב מאוחר יותר, בתקופת ביניים שבין הנהגת שמשון להנהגת עלי הכהן, תקופה שבה לא היה שופט פעיל והעם היה שרוי באנרכיה [רד"ק]. דעה נוספת מציעה שהדבר קרה בעת ששמשון היה חי אך היה שבוי בידי הפלשתים, ולכן המצב נחשב כאילו אין מנהיג בישראל [אברבנאל].

הכתוב מציין ששבט דן מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת. עובדה זו מעוררת תמיהה, שכן בספר יהושע מוזכר בפירוש ששבט דן קיבל נחלה בגורל. הפרשנים מסבירים את משמעות המילים כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ בכך שהנחלה המקורית לא הייתה גדולה מספיק כדי לספק את כל צורכי השבט [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל], או שהיא פשוט לא נכבשה במלואה מידי הכנענים, שחזרו והשתלטו עליה ודחקו את בני דן [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם].

בנוסף, המילים בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מצביעות על חיסרון מהותי נוסף בנחלתם המקורית: היא מוקמה בקצה גבול הארץ, מחוץ לרצף ההתיישבות של שאר השבטים. בשל תחושת הניתוק, בני דן לא רצו להישאר בגבולם המקורי וחיפשו נחלה חדשה שתהיה קרובה יותר ומוגנת בתוך גבולות שאר שבטי ישראל [מלבי"ם, אברבנאל]. בעקבות מצוקה כפולה זו של חוסר שטח וריחוק גיאוגרפי, נאלצו בני השבט לשלוח מרגלים כדי לחפש יעד חדש לכיבוש, מסע שהוביל אותם בסופו של דבר לעיר ליש ולמפגש עם בית מיכה והנער הלוי [מצודת דוד, רלב"ג].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק י״ז
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.