שופטים, פרק ד׳, פסוק ב׳

לאחר תקופות של שעבוד למעצמות זרות, ה' מסר את בני ישראל לאויב פנימי ועתיק שנטר להם איבה היסטורית, ובכך וַיִּמְכְּרֵם לידי יָבִין מֶלֶךְ־כְּנַעַן. הציון אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר, עיר מלוכה גדולה בגליל העליון שהוחרבה כבר בימי יהושע, מלמד כי מדובר במלך שניצל ועבר למלוך במקום אחר, או בצאצא של שושלת המלוכה המקורית שנקרא על שם מייסדה. מקום מושבו של וְשַׂר־צְבָאוֹ סִיסְרָא היה בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אשר ייתכן שהייתה מבצר צבאי חזק שנבנה במשותף על ידי עמים רבים, או עיר תעשייה עצומה שריכזה אומנים ומלאכות שונות. לחלופין, ייתכן שמדובר ביער עבות ובו מגדלים ששימשו כמקלט לכנענים ששרדו, או בחבל ארץ רחב שכלל ערים רבות.