לאחר תקופה שבה סבלו בני ישראל משעבוד למעצמות זרות כמו ארם ומואב, ה' מוסר אותם כעת לידי אויב פנימי ועתיק, הכנענים. בכך מתקיימת האזהרה המוקדמת כי עמי הארץ הנותרים יהיו לישראל למוקש, שכן מדובר באויב הנוטר להם איבה היסטורית ארוכת שנים [מלבי"ם].
וַיִּמְכְּרֵם משמעו שה' מסר אותם [ביאור שטיינזלץ] בידי יבין מלך כנען אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר, שהייתה אחת מערי המלוכה הגדולות בגליל העליון [ביאור שטיינזלץ]. אזכורה של חצור מעורר שאלה היסטורית, שכן העיר נכבשה והוחרבה כבר בימי יהושע בן נון. הפרשנים נחלקו כיצד ליישב זאת. גישה אחת מסבירה כי יהושע החריב את העיר אך שילח את מלכה לחופשי, והוא זה שעבר למלוך ממקום אחר [מצודת דוד]. לעומת זאת, גישה אחרת גורסת כי יהושע אכן הרג את המלך המקורי, אך שרידי משפחת המלוכה נמלטו והתיישבו במקום חדש, והמלך הנוכחי נקרא יבין על שם המלך הראשון מאותה שושלת [רד"ק].
מקום מושבו של סיסרא שר הצבא היה בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם. הפרשנים מציעים מספר כיוונים להבנת מהותו ושמו של מקום זה. הגישה הראשונה מתמקדת בעוצמה צבאית ומדינית. על פי פירוש זה, מדובר בעיר מרכזית שנקראה כך על שום היותה חזקה ושולטת [רש"י], אשר נבנתה במאמץ משותף של עמים רבים במטרה מובהקת לשמש כמבצר חזק ועמיד בפני ישראל [רלב"ג], או שמדובר במערך של כרכים מבוצרים [רד"ק].
גישה שנייה קושרת את השם לתעשייה ומלאכה, מלשון חרש ואומן. לפי הבנה זו, מדובר בעיר עצומה בגודלה שריכזה בתוכה את כל סוגי המלאכות של העמים השונים, כגון אריגה, רקמה וליטוש נחושת וברזל [רלב"ג, מצודת דוד].
גישה שלישית נשענת על התרגום הארמי למילה יער, ומסבירה כי מדובר ביער עבות וגדול שבתוכו נבנו מגדלים חזקים, ושם מצאו מקלט הכנענים ששרדו [רד"ק, רלב"ג]. בנוסף, יש הסבורים כי לא היה מדובר בעיר בודדת אלא בחבל ארץ רחב שכלל ערים רבות, ושם ישבו ושלטו יחד מלכים נוספים [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ].