הניצחון הישראלי במערכה עובר משלב הלחימה החזיתית למרדף החלטי המבטיח את השמדתו המוחלטת של צבא הכנענים. בשלב זה, וּבָרָק רָדַף, ברק כבר לא נדרש לנהל קרב של ממש, אלא תפקידו התמקד ברדיפה אחר חיילי האויב הבורחים, וכך נפל כל המחנה חלל [מלבי"ם].
ההשמדה של צבא האויב הייתה טוטאלית. המילים עַד אֶחָד מדגישות את גודל המפלה, ומלמדות כי איש לא שרד ואפילו לא חייל אחד נותר בחיים מכל מחנה סיסרא [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
עם זאת, בעוד שצבאו הושמד בדרך לחרושת הגויים, מפקד הצבא סיסרא בחר בנתיב מילוט אישי. הוא נס אל אוהלה של יעל אשת חבר הקיני מתוך הנחה שימצא שם מקלט בטוח. בחירתו נבעה מהסכם השלום שהיה קיים בין חבר הקיני לבין מלך חצור, המלך שמעל סיסרא, ולכן הוא סמך על כך שיעל לא תבגוד בו ותסגיר אותו [צאינה וראינה].