התגייסות צבאו של סיסרא לקראת הקרב משלבת בין שיקולים צבאיים ארציים לבין הכוונה אלוהית נסתרת. מבחינה צבאית, סיסרא נשען על היתרון הקרבי שהעניקו לו מרכבותיו, מתוך הנחה שבאמצעותן יצליח להביס כל חיל רגלי שיתייצב מולו [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, המהלך כולו נועד להגשים את תוכנית ה'. ה' הוא שנתן בליבו של סיסרא את ההחלטה להוציא את כל המונו ורכבו, אף על פי שבאופן הגיוני די היה בכוח צבאי קטן כדי להתמודד מול צבא ישראל החלש [מלבי"ם].
הפעולה וַיַּזְעֵק מתארת את זימון הכוחות, והיא נובעת למעשה מאותה התערבות אלוהית שנועדה למשוך את האויב אל המקום המיועד [מלבי"ם]. המסלול מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן מצביע על כך שסיסרא, אשר ישב בחרושת הגויים, הורה לכוחותיו לצאת ממקומם ולהתכנס בנחל קישון [רש"י]. בכך התקיימה במלואה הבטחתו המוקדמת של ה' למשוך את צבא סיסרא אל הנחל [מלבי"ם].