ניצחון צבאי אחד אינו מסיים תמיד את המערכה, אלא מהווה נקודת מפנה לקראת הכרעה סופית של האויב. הביטוי הָלוֹךְ וְקָשָׁה מתאר תהליך הדרגתי שבו הלחץ והכוח של בני ישראל התגברו והתחזקו יותר ויותר מפעם לפעם [מצודת דוד, מצודת ציון].
אמנם המלחמה המרכזית לא התנהלה ישירות מול יבין מלך כנען, אלא מול שר צבאו סיסרא. עם זאת, סיסרא היווה גורם מרכזי וחיוני בממלכה. מפלתו של שר הצבא שברה את הכוח הצבאי של הכנענים, בלמה את המשך התעצמות הממלכה, וסללה את הדרך להפלה המוחלטת של שלטון יבין ואובדן מעמדו, בין אם על ידי הריגתו ובין אם בלקיחתו בשבי [ביאור שטיינזלץ].
הכרתתו הסופית של יבין מסמלת את השלמת הנס שעשה ה׳ לישראל. ניצחון מוחלט זה הוא שהוביל לשירת ההודיה המופיעה מיד לאחר מכן. אף שדבורה וברק מוזכרים יחד כמי ששרו, דבורה היא זו שחיברה את השירה לבדה, ושמו של ברק צורף אליה כשותף למעמד הניצחון בלבד [רלב"ג].