שופטים, פרק ד׳, פסוק ו׳

Judges 4:6Sefaria

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן־אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּן׃

ברגע של תפנית היסטורית, ההתגלות האלוהית מתורגמת לתוכנית פעולה צבאית נגד שלטון דיכוי. דבורה קוראת לברק כדי להטיל עליו את משימת שחרור העם. סביב זהותו של ברק וטיב הקשר שלו עם דבורה קיימת מחלוקת. יש הסבורים כי ברק היה בעלה של דבורה, אך השניים פרשו זה מזו בעקבות התנבאותה, ולכן היא נאלצה לשלוח שליחים שיקראו לו ממקום מושבו [רד"ק, רלב"ג]. מנגד, יש הדוחים גישה זו וסבורים כי ברק נבחר לתפקידו הצבאי פשוט בזכות היותו איש חיל אמיץ לב ורב פעלים, תכונות המרומזות בשמו "ברק", בעוד שמו של אביו, "אבינועם", מעיד על מעשים טובים ונועם הליכות [אברבנאל].

דבורה מזמנת את ברק מעירו, מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, שהיא עיר הממוקמת בנחלת שבט נפתלי [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], ופותחת בהכרזה: הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. הפרשנים מסכימים כי אמירה זו באה להדגיש בפני ברק שמדובר בנבואת אמת ובגזרה משמים שעליו לקבל על עצמו [מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל]. עם זאת, יש המפרשים שמשפט זה אינו תחילת השיחה ביניהם, אלא סיכום של דברים קודמים, שנאמר בלשון של זירוז ואזהרה כדי שברק לא יתרשל בתפקידו [רד"ק]. גישה ייחודית נוספת קושרת את הציווי הזה להוראה ההיסטורית שנמסרה עוד בימי משה רבנו, להחרים ולהשמיד את עמי כנען [רש"י].

עיקר המשימה המוטלת על ברק מנוסחת במילים: וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר. סביב משמעות פעולת ה"משיכה" עולה מחלוקת פרשנית מעניינת. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה למשיכת לבבות העם. בני ישראל היו שרויים בפחד עמוק מפני צבאו העצום של סיסרא, ועל ברק הוטל לפתות אותם בדברי עידוד ולהפיח בהם אמונה כדי שיסכימו לצאת למלחמה ולהתאסף בהר תבור [מצודת דוד, רד"ק, רלב"ג]. הסיבה לכך שה' דרש מברק לאסוף את העם בדרך של שכנוע טבעי ולא על ידי נס, היא שה' ממעט בעשיית ניסים גלויים כאשר ניתן להשיג את המטרה בדרך הטבע [רלב"ג]. לעומת זאת, יש המפרשים שפעולת המשיכה אינה מכוונת כלפי עם ישראל, אלא כלפי האויב. לפי פירוש זה, עצם העלייה להר תבור והתקבצות הצבא נועדו להוות מהלך אסטרטגי שימשוך ויפתה את סיסרא לצאת לקראתם לקרב הגורלי [אברבנאל].

הציווי האלוהי מגדיר במדויק את הכוח הצבאי הנדרש: עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. בחירתם של שבטים אלו נבעה מכך שהם ישבו בצפון הארץ וחוו על בשרם את עיקר הלחץ והשעבוד תחת שלטונו של יבין מלך כנען [ביאור שטיינזלץ]. נוסף על כך, מכיוון שברק עצמו השתייך לשבט נפתלי, היה זה טבעי וקל יותר עבורו לגייס את בני משפחתו ואנשי אזורו, אשר רחשו לו כבוד ויראה כשר צבא מנוסה [אברבנאל].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.