שופטים, פרק ד׳, פסוק א׳

ההידרדרות הרוחנית של העם החלה עוד בחיי השופט, שכן הכתוב מקדים לציין כי וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בטרם ציון פטירתו, אך זכותו הגנה עליהם מפני עונש מאת ה'. עם זאת, החזרה המלאה והגלויה לחטא התפרצה מיד כאשר וְאֵהוּד מֵת, אז הוסרה ההגנה הרוחנית והפורענות יצאה אל הפועל. תקופת שפל זו נמשכה ברציפות גם בימי השופט הבא, שמגר, שהביא תשועה חלקית בלבד. משום כך, המציאות הקשה והשעבוד שבא בעקבותיה מיוחסים ישירות להסתלקותו של אהוד, והכתוב מדלג על ימי שמגר.