מיכה, פרק ג׳, פסוק י׳

תנופת הפיתוח של עיר הבירה מסתירה מציאות מוסרית קשה, שבה מנהיגים ועשירים מנצלים את החלשים כדי לממן את בניית בתיהם. המרכז השלטוני של צִיּוֹן מבוסס על פשעים חמורים הנעשים בְּדָמִים, בין אם ברצח ממש לשם השתלטות על רכוש, בשימוש בכספי שוחד של רוצחים, או בעושק כלכלי של עניים הנחשב לשפיכות דמים. לעומת זאת, שאר חלקי יְרוּשָׁלִַם שבהם מתגורר ההמון נבנים בְּעַוְלָה, כלומר ממומנים באמצעות הונאה, חוסר יושר ועיוות הדין. אל מול שחיתות זו לועג הנביא לאשליית המנהיגים הסבורים שיוכלו להמשיך לעשוק ולהישען על הגנתו של ה', ומציב בפניהם שאלת תוכחה נוקבת: האם יעלה על הדעת שה' הוא זה שבֹּנֶה את עירו בדם ובפשע?