מיכה, פרק ג׳, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שמישהו סיפר לכם סיפור שלם, ובסוף גיליתם שהוא פשוט המציא הכול? תארו לעצמכם איך אותו אדם מרגיש כשהשקר שלו מתגלה מול כולם. זה בדיוק מה שיקרה לנביאי השקר, אותם אנשים שרימו את העם וטענו שהם מקבלים נבואות ויודעים מה יקרה בעתיד. כשהמציאות תוכיח שהם טעו והנבואות שלהם לא מתקיימות, הם ירגישו בושה עמוקה מאוד. הבושה הזו מתוארת במילים וּבֹשׁוּ וגם וְחָפְרוּ, שזו בושה כל כך גדולה, עד שהם ירגישו שהם פשוט רוצים לחפור בור ולהתחבא בתוך העפר. מרוב בושה וצער על כך שהשקר שלהם נחשף, הם וְעָטוּ עַל־שָׂפָם. כלומר, הם יעטפו ויכסו את השפתיים שלהם. בעבר זו הייתה הדרך להראות אבל ועצבות, אבל הכיסוי הזה גם מסמל שעכשיו הפה שלהם נסגר והם חייבים לשתוק ולהפסיק לדבר. הסיבה לשתיקה שלהם היא כִּי אֵין מַעֲנֵה אֱלֹהִים. המילה מענה פירושה דיבור, וברגע האמת העם כולו יבין שמעולם לא היה להם דיבור אמיתי מאת ה', אלא שהם פשוט בדו מליבם את כל השקרים האלה.