מיכה, פרק ג׳, פסוק ח׳

קרה לכם פעם שהייתם צריכים להעיר למישהו שהוא עשה משהו לא בסדר, למרות שזה היה קצת מפחיד? מיכה הנביא עמד בדיוק במצב הזה. באותו זמן היו בעם נביאי שקר שפשוט אמרו לאנשים החשובים והחזקים רק את מה שהם רצו לשמוע, כדי שיאהבו אותם ויתנו להם דברים. אבל מיכה הוא נביא אמת, והוא לא מחניף לאף אחד. הוא מכריז וְאוּלָם אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת־רוּחַ ה'. הוא מסביר שהכוח שלו לדבר מגיע ישירות מה', כשהמילה אֶת כאן פירושה מן, כלומר מתוך רוח ה'. הכוח האלוהי הזה נותן לו מִשְׁפָּט, שזה היכולת לומר דברי אמת וצדק, וגם גְבוּרָה, שזה אומץ הלב לדבר בלי לפחד מהמנהיגים. המטרה של כל האומץ הזה היא לְהַגִּיד לְיַעֲקֹב פִּשְׁעוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל חַטָּאתוֹ. מיכה לא חושש להגיד לעם בדיוק במה הם טעו, והוא מחלק אותם לשניים. השם יַעֲקֹב מתאר את עשרת השבטים שמרדו ועשו דברים רעים ממש בכוונה, ולכן החטא שלהם נקרא פִּשְׁעוֹ. לעומת זאת, השם יִשְׂרָאֵל מתאר את שבט יהודה שחטאו רק בגלל חולשה רגילה של בני אדם, ולכן החטא שלהם נקרא חַטָּאתוֹ. נביא אמיתי לא מפחד להגיד את האמת הקשה, כי רק ככה אפשר לעזור לעם לתקן את המעשים שלו.